לא מחכים לגיבור - הופכים לאחד

כל חיי חיכיתי שמישהו יבוא. מישהו שירים אותי. מישהו שיגיד לי שאני שווה. מישהו שיראה אותי באמת.

אבל אף אחד לא הגיע. והבנתי — שאם אני לא אציל את עצמי, אף אחד לא יעשה את זה במקומי.

הייתי הילד הזה שאף אחד לא ידע מה עובר עליו. עם מחשבות אפלות, פחדים, שאלות בלי סוף. הייתי הנער הזה שרץ מהמקלחת בשעת ערב כדי להספיק לענות לאחיו שמתקשר בוכה. הייתי זה שמוותר על לילות, על חברים, על ילדות — רק כדי שמישהו אחר לא יישבר.

ועם כל זה — לא ויתרתי על עצמי.

דווקא מהמקום הזה, נולד בי קול. לא צעקה — אלא נחישות שקטה שאמרה לי: תמשיך. תקום. גם אם אתה נופל, תיפול קדימה. תלמד משהו. תתבגר. תבחר.

היום אני כבר לא מחכה לגיבור. היום אני יודע — שבי יש אחד. והוא זה שהולך עם הסיפור שלו בגאווה, ולא מפחד להושיט אותו לאחרים. לא כדי לרחם. כדי להאיר.

וזה כל הרעיון של "הבחירה שלך": לא להבטיח הצלחה. לא לייפות את הדרך. רק להזמין למסע אמיתי — שבו כל אחד מגלה שהכוח לא בא מבחוץ, הוא תמיד היה שם בפנים.

אחת השקיעות היותר משמעותיות שחוויתי.